הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טוֹעֶה שֶׁבַּטּוֹעִין אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. לִפְנֵי הַחַמַּה לְאַחַר הַחַמָּה. לֹא צוֹרְכָא דִי לֹא פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא תַרָתֵּיי. לִפְנֵי הַחַמָּה לְאַחַר הַחַמָּה. פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו: מִימֶיהָ שֶׁלְחַמָּה לֹא רָאֲתָה פְגִימָתָהּ שֶׁלְלְבָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמר ר' יוחנן אפילו טועה שבטועים אינו טועה בדבר זה וכו'. כלומר להיות טועה בכך ולומר לפני החמה בזמן שהכל יודעין שאינו כן וכן כלאחר החמה שהרי הלבנה לעולם בחידושה בקרן מערבית דרומית ומתוך דקותה אינה נראית אלא סמוך לשקיעת החמה וא''כ בימים ארוכים שהחמה שוקעת במערב הרבה סמוך לצפון היא לאחר החמה שהחמה קדמה לה במערב ובימים קצרים שהחמה שוקעת במקצוע דרומית היא לפני החמה:
לא צורכה די לא פגימתה וכו'. לא צריכא לומר אלא כך אם פגימתה לצד החמה וכו' כדפרישית במתני':
משנה: 12b כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִין הָיָה נוֹטֶה וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם. הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכוּוָּנִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כיצד בודקין וכו' לפני החמה או לאחר החמה. מפרש בגמרא דאפגימתה קאי אם פגימתה של לבנה נראית שנוטה לצד החמה או לאחר החמה ועלה קתני אם אמר שפגימתה לצד החמה לא אמר כלום. שמעולם לא ראתה החמה פגימתה של לבנה אלא חלק המאיר ממנה לעולם הוא לצד השמש והחלק הפגום נוטה הוא לצד האחר:
לצפונה או לדרומה. לפי שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום ואם הב''ד רואין לפי דרכי החשבון שבאותו הזמן ראוי שתהיה לצד צפון והוא אומר שראה נוטה לצד דרום או איפכא בידוע ששקר הוא:
כמה הי' גבוה. מן הארץ לפי ראות העין ואם אחד מן העדים אומר גבוה ב' קומות ואחד אומר ג' עדותן קיימת דעביד אינש דטועה בא' ואם אחד אומר ג' ואחד אומר חמש עדותן בטלה:
ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד היו נוטין לצפון או לדרום:
וכמה היתה רחבה. לפי שהלבנה משתנית שיעורה כפי שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה:
ואח''כ היו מכניסין את השני. כשיצא זה ורודקין אותו וכו':
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ אֵשׁ וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ גַּפִּין. וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וגו'. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לְעוֹלָם לֵית מַזָּל חֲמִי מַה דְקוֹמוֹי. אֶלָּא כּוּלְּהוֹן סָ‍ֽלְקִין כְּאִילֵּין דְּסָ‍ֽלְקִין בְּסוּלְמָא הָפִיךְ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ חֲלוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב וְאַחַת בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁלְרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִתְּחִילַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת בִשְׁנֵי חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשִׁבְעָה יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא אֶלָּא אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא אפי' פרא מכאן. פחות מזה מהלכת מה שהחמה מהלכת לי''ב חדש שחדשה של הלבנה כ''ט י''ב תשצ''ג ולא יותר:
אמר ר' יונה לית כאן שעורא. אין השיעור של שלשים יום מכוון:
כאילין דסלקין בסולמא הפיך. פניו פונות לצד מטה ולא לצד מעלה שמתוך כך שלום ביניהן ואינו מקנא למזל שלמעלה הימנו לפי שרואה עצמו שהואי למעלה מחבירו וכן כל מזל ומזל:
תַּנֵּי. נִרְאֶה בְאַשָּׁשׁ וּבַמַּיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רְאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵעָנָן זֶה וְנִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן אַחֵר מֵעִידִין עָלָיו. כְּהָדָא רִבִּי חֲנִנָה אֲזַל לְעֵין טָב לְמִימְנָא וַהֲוָה אֲוִירְא מְעונָן. אָמַר. כְּדוֹן אָ‍ֽמְרִין. מַה נְטִיל אֲוִירָא דָהֵן סַבָּא. וְהִקְדִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא כְכַבָּרָה וְנִרְאֶה מִתּוֹכָהּ. רִבִּי חִייָה רַבָּה הִילֵּךְ לְאוֹרוֹ שֶׁלְיָשָׁן אַרְבָּעַת מִיל. רִבִּי אָבוּן מַשְׁדֵּי עֲלוֹי צְרָרִין וַאֲמַר לָהּ. לָא תַבְהִית בְּנֵי מָרִיךְ. בְּרַמְשָׁא אֲנָן בְּעַייָן תִיתְחֲמִי מִיכָא וְאַתְּ מִיתְחֲמִי מִיכָא. מִיַּד אִיתְבַּלַּע מִן קוֹמוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
לאורו של ישן. של הלבנה ישנה שעדיין לא נתכסית ומאירה והם היו רוצין לראות החדשה ולקדשה והיה ר' אבון זורק עליו צררין ואמר לא תבייש בני קונך שבערב אנו רוצין שתתראה מכאן ממקום שנראית בחידושה ואת נראית עכשיו ממקום שהישנה נראית ומיד איתבלע ונכסית מלפניו:
מה נטיל אוירא דהן סבא. כמה הוא צלול ונטול האויר של זקן הזה ודרך לעג יאמרו כך מפני שהאויר מעונן הוא ובא לקדש החדש ע''פ ראיה ונעשה לו נס שהקדיח לו הקב''ה ע''י נקב כנקב הכברה ונראה הלבנה מתוכה:
אמר כדון אמרין. עכשיו יאמרו הבריות:
למימנא. לקידוש החדש ששם היה ב''ד קבוע לכך. לעיל גריס לסימנא וזהו לקידוש החדש וע''ש שהיו נותנין סימן שנתקדש:
ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו. כלומר שנראית מתוך הענן אע''פ שאינה מאירה כל כך אלא כנראית מתוך הכברה מעידין עליו כהדא מעשה דר' חנינה:
נראה באשש. בעששית קנדילה בלע''ז:
לִצְפוֹנָהּ לִדְרוֹמָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מָאן דְּאָמַר לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן טֵבֵת וְעַד תַּמּוּז. מָאן דְּאָמַר לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן תַּמּוּז וְעַד טֵבֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
מן טבת ועד תמוז. נקראו ימות הגשמים ולצפונה דבריו קיימין ומן תמוז ועד טבת נקראו ימות החמה ולדרומה דבריו קיימין:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַ‍ֽחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה. שָׁנִים מְקַדְּשִׁין. [וְ]אֵין מְקַדְּשִׁין חֳדָשִׁים. וְהָא תַנִּינָן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. מָהוּ מְקוּדָּשׁ. מְקוּייָם. תַּנֵּי. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתַחִילִין מִן הַגָּדוֹל. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָ‍ֽמְרָה כֵן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. תַּנֵּי. לְעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי זְבִידָא. וְהֵן בֵּייתָא דִלְרַע לָא נְהִגִין כֵּן. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר מַרְייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְעִיבּוּר הַשָּׁנָה מַתְחִילִין מִן הַצַּד. וּכְבָר נִכְנַס רִבִּי יוֹחָנָן וְהָיָה הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. אֱמוֹר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּרָהּ. אָמַר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. רְאֵה לָשׁוֹן שֶׁלִּימְּדָנוּ בֶּן הַנַּפָּח. אִילּוּ אָמַר. בְּעִיבּוּרָהּ. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֵילּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהַחַמָּה עוֹדֶפֶת עַל הַלְּבָנָה בְכָל שָׁנָה. אֶלָּא בְעִיבּוּר. שֶׁהוֹסִיפוּ לָהּ חֲכָמִים שְׁלשִׁים יוֹם [וְעִיבְּרוּהָ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעִיבּוּר הוֹלְכִין אַחַר הַמִּינּוּי. לְבֵית הַווַעַד הוֹלְכִין אַחַר הָרָגִיל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. כְּגוֹן רִבִּי חֲנִינָא פָתַח. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חָתְמִין. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא פָתַח. רִבִּי חִייָא וְרִבִּי יַסָּא וְרִבִּי אִמִּי חָתְמִין. רִבִּי הַגַּיי פָתַח. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יֹסֵא חָתְמִין. כַּהֲנָא אִימְנִי קָדָמֵיי מִן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אָעָל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא קָדְמֵּי מִנֵיהּ לְעִיבּוּרָא. אָמַר. הָכֵין מָרָהּ דִּשְׁמוּעֲתָּא לָא מְקַייֵם לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והתנינן ראש ב''ד אומר מקודש. וילפינן ליה מקרא כדפרישית במתני':
מהו מקודש מקוים. אחר שהעידו העדים שראו את החדש אומר מקוים הדבר אבל אין חובה להיות מקדשין ממש כמו שמקדשין שנת היובל:
לקידוש החדש מתחילין מן הגדול. כדתנן ראש ב''ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו:
לעיבור השנה מתחילין מן הצד. הקטן שבהן אומר בתחלה מקודשת השנה:
וההן בייתא דלרע. וזה הבית של מטה ועל בית הנשיא רמז שהם אין מניחין לנהוג כן:
ולא שמיע וכו'. מתמה על זה וכי לא שמעו דכל הני אמוראי מסכימים לדבר אחד שאמרו בשם ר' יוחנן כן:
וכבר נכנס ר' יוחנן. לעיבור שנה והוא היה הקטן שבהם וציוו לו לומר הרי השנה מקודשת בעיבורה:
אמר הרי השנה מקידשת בעיבורה. דיקדק לומר בעיבורה במפיק ה''א:
ראה לשון שלימדני בן הנפח. ר' יוחנן קרי ליה בר נפחא ולימדם במוצא פיו להוציא את הה''א בכח להבין הכוונה שאילו אמר בעיבורה בלא מפיק ה''א אפשר לטעות שאין הכוונה שמעברין אותה השנה בעיבור חדש אחד אלא על סתם עיבור של כל שנה ושנה והן י''א יום שיתירין ימות החמה על ימות הלבנה אבל עכשיו שאמר בעיבורה במפיק ה''א אין הכוונה אלא על העיבור שלה מאותה השנה שהוסיפו לה חכמים חדש אחד:
לעיבור הולכין אחר המינוי. להכניס למנין עיבור שנה הולכין אחר מי שנתמנה לחכם בתחלה ומכניסין אותו קודם לחבירו שנתמנה אחריו:
לבית הועד. בבית המדרש לפתוח בהלכה:
הולכין אחר הרגיל. מי שהוא מורגל ביותר הוא פותח בתחלה וכדמפרש ואזיל:
והוא. וזכו שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו המיוחד לו וחותם ועונה אחר מי שפתח בתחלה כגון ר' חנינה הוא היה הראש והרגיל שבכולם היה פותח בהלכה ור''י ור''ל חותמין ועונין אחריו ואח''כ האחרים וכן ר' בא בר זבדא וכו' וכן כולם וכעין דאמרי' בפ' יש נוחלין בישיבה הלך אחר החכמה:
כהנא. רב כהנא סמכו אותו ונתמנה מקודם שסמכו לר' יעקב בר אחא ואף על פי כן נכנס ר' יעקב מקודם לרב כהנא למנין עיבור שנה:
אמר הכין. אמר רב כהנא וכי כן הוא הדבר דר' יעקב בר אחא גופי' הוא מרה דשמעתתא דאמר לעיל לעיבור הולכין אחר המינוי ולא מקיים ליה לשמעתיה שלא היה לו לקבל עליו להיות נכנס מקודם:
גמ' תני ר' שמעון בן יוחי אומר וקדשתם וכו'. וכר' אליעזר בר' צדוק דמתניתין. וגרסינן לכל הסוגיא עד סוף הלכה בפ''ק דסנהדרין הלכה ב' וגי' דהכא עיקרית:
משנה: רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקוּדָּשׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִזְמַנּוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם לֹא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר קִידְּשׁוּהוּ שָׁמָיִם:
Pnei Moshe (non traduit)
ר' אליעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר''ח ליל אחד ושלשים אין מקדשין אותו לפי שאין קדוש החדש חובה דילפינן מדאמר קרא וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש שחובה על הב''ד בשנת היובל לומר מקודשת השנה ואין אתה מקדש חדשים שאין חובה מוטל על הב''ד לומר מקודש החדש אלא כשנראה בזמנו מקדשין אותו מפני שצריך חיזוק והל' כר''א בר' צדוק:
בין שלא נראה בזמנו. שאז יהיה ר''ח ביום ל''א ואין נזקקין לירח ביום ל''א שאף אם לא נראה אין לך חדש לבנה יותר על ל' יום:
בין שנראה בזמנו. בליל ל':
מקודש מקודש תרי זימני. דכתיב מקראי קדש שני מקראות:
וכל העם עונין אחריו. דכתיב מועדי ה' אשר תקראו אותם קרי ביה אתם דחסר כתיב בלא וא''ו:
מתני' ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש ב''ד אומר מקודש:
אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם אמר וכו'. הוי כאומר לפני החמה ולא אמר כלום:
כַּמָּה הָיָה רָחָב. כִּשְׂעוֹרָה וְיוֹתֵר מִכְּשְׂעוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעורה ויותר מכשעורה. אם הוא כפי השיעור לפי דרכו החשבון בקשת הראיה או יותר מכשיעור ובודקין אותן אם מכוונין כפי קשת הראיה או אומרים יותר מכשיעור הזה ואינו כלום:
כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ. זֶה אוֹמֵר. מְלֹא מַרְדֵּעַ אֶחָד. וְזֶה אוֹמֵר. מְלֹא שְׁנֵי מַרְדְּעִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. מָאַן דָּאָמַר דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן 13a דַּהֲווֹן קַייָמִין חַד מִלְעֵיל וְחַד מִלְרַע. מָאַן דָּאָמַר אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן דַּהֲווֹן קַייָמִין שָׁווִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דאמר דבריהן קיימין כהינין דהוון קיימין חד מלעיל וחד מלרע. שהאחד מהעדים היה עומד במקום גבוה כגון בהר או מקום שמשפע והולך וזה העומד מלמעלה נראית לו שהיא גבוה שני מרדעים גבוה מן הארץ וזה שהוא עומד למטה הימנו נראית לו מרדע אחד גבוה מן הארץ ומ''ד אין דבריהן קיימין מיירי באינין שהן עומדין במקום שוה וא''כ מכחישין זה את זה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source