Rosh Hashanah
Daf 12b
משנה: 12b כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִין הָיָה נוֹטֶה וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם. הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכוּוָּנִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:
Traduction
Voici comment on examinait les témoins (92)''J ; (Sanhedrin 5, 1) ( 22c).'': le couple de gens arrivé le premier était examiné le premier. On faisait entrer le plus grand d’entre eux et on le priait de dire comment il avait vu la lune, si elle était en avant du soleil, on en arrière, au nord ou au sud, quelle était sa hauteur apparente par rapport à la terre, de quel côté elle penchait, quelle était sa largeur. S’il répondait p. ex. l’avoir vue en avant du soleil (93)Ce qui est impossible à ce moment du mois., son attestation est de nulle valeur. Puis on faisait entrer le 2e témoin; on l’examinait, et si ses paroles coïncidaient avec la déposition du premier, leur témoignage était déclaré valable. Pour les autres couples, on se contentait d’une interrogation sommaire. Ce n’est pas que l’on avait besoin d’eux; seulement on avait égard à leur présence pour les engager à revenir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד בודקין וכו' לפני החמה או לאחר החמה. מפרש בגמרא דאפגימתה קאי אם פגימתה של לבנה נראית שנוטה לצד החמה או לאחר החמה ועלה קתני אם אמר שפגימתה לצד החמה לא אמר כלום. שמעולם לא ראתה החמה פגימתה של לבנה אלא חלק המאיר ממנה לעולם הוא לצד השמש והחלק הפגום נוטה הוא לצד האחר:
לצפונה או לדרומה. לפי שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום ואם הב''ד רואין לפי דרכי החשבון שבאותו הזמן ראוי שתהיה לצד צפון והוא אומר שראה נוטה לצד דרום או איפכא בידוע ששקר הוא:
כמה הי' גבוה. מן הארץ לפי ראות העין ואם אחד מן העדים אומר גבוה ב' קומות ואחד אומר ג' עדותן קיימת דעביד אינש דטועה בא' ואם אחד אומר ג' ואחד אומר חמש עדותן בטלה:
ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד היו נוטין לצפון או לדרום:
וכמה היתה רחבה. לפי שהלבנה משתנית שיעורה כפי שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה:
ואח''כ היו מכניסין את השני. כשיצא זה ורודקין אותו וכו':
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טוֹעֶה שֶׁבַּטּוֹעִין אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. לִפְנֵי הַחַמַּה לְאַחַר הַחַמָּה. לֹא צוֹרְכָא דִי לֹא פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא תַרָתֵּיי. לִפְנֵי הַחַמָּה לְאַחַר הַחַמָּה. פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו: מִימֶיהָ שֶׁלְחַמָּה לֹא רָאֲתָה פְגִימָתָהּ שֶׁלְלְבָנָה.
Traduction
R. Yohanan dit: même celui qui se trompe le plus de tous ne commettrait pas l’erreur de dire que la lune était en avant du soleil, au lieu de dire: en arrière. On a seulement voulu dire que la question portait sur le point de savoir si l’échancrure de la lune était tournée en avant du soleil, ou en arrière. Bar Kappara a enseigné de poser les 2 questions alternativement, sur la position de la lune même, ou de l’échancrure seule. R. Yohanan interprète le verset: la domination et la crainte sont en lui, il fait la paix dans les hauteurs (Jb 25, 2), en ce sens qu’au jour de la création du soleil on ne voyait pas d’échancrure à la lune (afin d’éviter toute jalousie entre eux, et les maintenir en paix).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן אפילו טועה שבטועים אינו טועה בדבר זה וכו'. כלומר להיות טועה בכך ולומר לפני החמה בזמן שהכל יודעין שאינו כן וכן כלאחר החמה שהרי הלבנה לעולם בחידושה בקרן מערבית דרומית ומתוך דקותה אינה נראית אלא סמוך לשקיעת החמה וא''כ בימים ארוכים שהחמה שוקעת במערב הרבה סמוך לצפון היא לאחר החמה שהחמה קדמה לה במערב ובימים קצרים שהחמה שוקעת במקצוע דרומית היא לפני החמה:
לא צורכה די לא פגימתה וכו'. לא צריכא לומר אלא כך אם פגימתה לצד החמה וכו' כדפרישית במתני':
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ אֵשׁ וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ גַּפִּין. וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וגו'. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לְעוֹלָם לֵית מַזָּל חֲמִי מַה דְקוֹמוֹי. אֶלָּא כּוּלְּהוֹן סָ‍ֽלְקִין כְּאִילֵּין דְּסָ‍ֽלְקִין בְּסוּלְמָא הָפִיךְ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ חֲלוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב וְאַחַת בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁלְרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִתְּחִילַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת בִשְׁנֵי חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשִׁבְעָה יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא אֶלָּא אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Yohaï dit (94)Midrash Rabba sur (Nb 12), et sur (Ct 7, 11).: le firmament est composé d’eau et les étoiles de feu; pourtant, ils résident côte à côte sans se nuire mutuellement, car il fait la paix dans ses hauteurs. R. Aboun dit: l’ange même est un composé moitié d’eau et moitié d’eau et moitié de feu, ayant cinq visages, selon ce verset (Dn 10, 6): Son corps ressemblait au Tarsis, son visage avait l’apparence de l’éclair, et ses yeux figurent des flammes de feu. De même, dit R. Levi, jamais une planète (ou étoile) ne voit celle qui est placée au-dessus d’elle, mais elles sont disposées comme ceux qui gravissent l’échelle à rebours (chacune ne voyant qu’au-dessous n’est point jalouse de l’autre). Dieu a créé au ciel 365 fenêtres pour éclairer le monde (95)Rabba sur (Ex 15.), savoir 182 à l’est et 182 à l’ouest, plus une au centre d’où le soleil a dardé la 1re fois ses rayons, au commencement de la création. Le trajet que parcourt le soleil en 30 jours, la lune le fait en 2 jours et demi; pour le trajet du soleil en 2 mois, il faut à la lune 5 jours; pour le trajet que le soleil effectue en 3 mois, il faut à la lune un espace de temps de 7 jours 1/2; pour le trajet du soleil en 6 mois, il faut à la lune 15 jours; enfin pour le parcours du soleil en 12 mois, il faut à la lune un espace de temps de 30 jours. Toutefois, dit R. Yona, cette dernière mesure n’est pas précise; il y a une fraction à retrancher (le mois plein étant de 29 jours, 12 h. et 793 parties d’heure).
Pnei Moshe non traduit
כאילין דסלקין בסולמא הפיך. פניו פונות לצד מטה ולא לצד מעלה שמתוך כך שלום ביניהן ואינו מקנא למזל שלמעלה הימנו לפי שרואה עצמו שהואי למעלה מחבירו וכן כל מזל ומזל:
אמר ר' יונה לית כאן שעורא. אין השיעור של שלשים יום מכוון:
אלא אפי' פרא מכאן. פחות מזה מהלכת מה שהחמה מהלכת לי''ב חדש שחדשה של הלבנה כ''ט י''ב תשצ''ג ולא יותר:
תַּנֵּי. נִרְאֶה בְאַשָּׁשׁ וּבַמַּיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רְאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵעָנָן זֶה וְנִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן אַחֵר מֵעִידִין עָלָיו. כְּהָדָא רִבִּי חֲנִנָה אֲזַל לְעֵין טָב לְמִימְנָא וַהֲוָה אֲוִירְא מְעונָן. אָמַר. כְּדוֹן אָ‍ֽמְרִין. מַה נְטִיל אֲוִירָא דָהֵן סַבָּא. וְהִקְדִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְכַבָּרָה וְנִרְאֶה מִתּוֹכָהּ. רִבִּי חִייָה רַבָּה הִילֵּךְ לְאוֹרוֹ שֶׁלְיָשָׁן אַרְבָּעַת מִיל. רִבִּי אָבוּן מַשְׁדֵּי עֲלוֹי צְרָרִין וַאֲמַר לָהּ. לָא תַבְהִית בְּנֵי מָרִיךְ. בְּרַמְשָׁא אֲנָן בְּעַייָן תִיתְחֲמִי מִיכָא וְאַתְּ מִיתְחֲמִי מִיכָא. מִיַּד אִיתְבַּלַּע מִן קוֹמוֹי.
Traduction
On a enseigné: pour la lune vue à travers une lanterne, ou reflétée dans un cours d’eau, l’attestation n’est pas admise. R. Hiya b. Aba dit: si l’on voit la lune passer d’une nuage à l’autre (tour à tour voilée), on peut cependant en attester la vue. Ainsi, R. Hanina s’étant rendu à En-Tab pour être fixé sur la naissance de la néoménie (96)Ci-dessus, (Suka 2, 5), p. 16., y arriva un jour nuageux. On va dire de moi, s’écria-t-il, combien le jour de ce vieillard est peu transparent. En sa faveur, Dieu troua le nuage comme un tamis, et la lune apparut au travers. R. Hiya le grand marchait à la clarté de l’ancienne lune (le 29) sur un espace de 4 milles. R. Aboun jeta alors des pierres contre elle et lui dit: ne mets pas dans l’embarras les fils de ton maître; ce soir (selon nos calculs), nous devons te voir (nouvelle) à telle place, tandis que nous te voyons encore ce matin au même endroit. Aussitôt (par miracle) elle disparut.
Pnei Moshe non traduit
נראה באשש. בעששית קנדילה בלע''ז:
ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו. כלומר שנראית מתוך הענן אע''פ שאינה מאירה כל כך אלא כנראית מתוך הכברה מעידין עליו כהדא מעשה דר' חנינה:
למימנא. לקידוש החדש ששם היה ב''ד קבוע לכך. לעיל גריס לסימנא וזהו לקידוש החדש וע''ש שהיו נותנין סימן שנתקדש:
אמר כדון אמרין. עכשיו יאמרו הבריות:
מה נטיל אוירא דהן סבא. כמה הוא צלול ונטול האויר של זקן הזה ודרך לעג יאמרו כך מפני שהאויר מעונן הוא ובא לקדש החדש ע''פ ראיה ונעשה לו נס שהקדיח לו הקב''ה ע''י נקב כנקב הכברה ונראה הלבנה מתוכה:
לאורו של ישן. של הלבנה ישנה שעדיין לא נתכסית ומאירה והם היו רוצין לראות החדשה ולקדשה והיה ר' אבון זורק עליו צררין ואמר לא תבייש בני קונך שבערב אנו רוצין שתתראה מכאן ממקום שנראית בחידושה ואת נראית עכשיו ממקום שהישנה נראית ומיד איתבלע ונכסית מלפניו:
לִצְפוֹנָהּ לִדְרוֹמָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מָאן דְּאָמַר לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן טֵבֵת וְעַד תַּמּוּז. מָאן דְּאָמַר לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן תַּמּוּז וְעַד טֵבֵת.
Traduction
Le tribunal demandait au témoin s’il avait vu la lune au Nord ou au Sud'', dit la Mishna. Selon un enseignement, s’il disait l’avoir vue au Nord, son assertion était admise; selon un autre, on le croyait s’il disait l’avoir vue au Sud. Le 1er avis se rapporte à la période de temps de Tebet à Tamouz (du milieu de l’hiver au milieu de l’été); l’autre avis se rapporte au reste de l’année, de Tamouz à Tebet.
Pnei Moshe non traduit
מן טבת ועד תמוז. נקראו ימות הגשמים ולצפונה דבריו קיימין ומן תמוז ועד טבת נקראו ימות החמה ולדרומה דבריו קיימין:
Rosh Hashanah
Daf 13a
משנה: רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקוּדָּשׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִזְמַנּוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם לֹא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר קִידְּשׁוּהוּ שָׁמָיִם:
Traduction
Le chef du tribunal prononce la formule ''consacrée'', et tout le peuple répète ce terme 2 fois après lui. Soit que la néoménie ait été aperçue en temps opportun, soit plus tard, la consécration a lieu. R. Eliézer b. R. Çadoq dit: si l’on n’a pas vu la nouvelle lune au moment de la conjonction, on ne la consacre plus en public, se contentant alors de la consécration céleste.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש ב''ד אומר מקודש:
וכל העם עונין אחריו. דכתיב מועדי ה' אשר תקראו אותם קרי ביה אתם דחסר כתיב בלא וא''ו:
מקודש מקודש תרי זימני. דכתיב מקראי קדש שני מקראות:
בין שנראה בזמנו. בליל ל':
בין שלא נראה בזמנו. שאז יהיה ר''ח ביום ל''א ואין נזקקין לירח ביום ל''א שאף אם לא נראה אין לך חדש לבנה יותר על ל' יום:
ר' אליעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר''ח ליל אחד ושלשים אין מקדשין אותו לפי שאין קדוש החדש חובה דילפינן מדאמר קרא וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש שחובה על הב''ד בשנת היובל לומר מקודשת השנה ואין אתה מקדש חדשים שאין חובה מוטל על הב''ד לומר מקודש החדש אלא כשנראה בזמנו מקדשין אותו מפני שצריך חיזוק והל' כר''א בר' צדוק:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַ‍ֽחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה. שָׁנִים מְקַדְּשִׁין. [וְ]אֵין מְקַדְּשִׁין חֳדָשִׁים. וְהָא תַנִּינָן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. מָהוּ מְקוּדָּשׁ. מְקוּייָם. תַּנֵּי. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתַחִילִין מִן הַגָּדוֹל. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָ‍ֽמְרָה כֵן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. תַּנֵּי. לְעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי זְבִידָא. וְהֵן בֵּייתָא דִלְרַע לָא נְהִגִין כֵּן. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר מַרְייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְעִיבּוּר הַשָּׁנָה מַתְחִילִין מִן הַצַּד. וּכְבָר נִכְנַס רִבִּי יוֹחָנָן וְהָיָה הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. אֱמוֹר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּרָהּ. אָמַר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. רְאֵה לָשׁוֹן שֶׁלִּימְּדָנוּ בֶּן הַנַּפָּח. אִילּוּ אָמַר. בְּעִיבּוּרָהּ. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֵילּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהַחַמָּה עוֹדֶפֶת עַל הַלְּבָנָה בְכָל שָׁנָה. אֶלָּא בְעִיבּוּר. שֶׁהוֹסִיפוּ לָהּ חֲכָמִים שְׁלשִׁים יוֹם [וְעִיבְּרוּהָ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעִיבּוּר הוֹלְכִין אַחַר הַמִּינּוּי. לְבֵית הַווַעַד הוֹלְכִין אַחַר הָרָגִיל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. כְּגוֹן רִבִּי חֲנִינָא פָתַח. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חָתְמִין. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא פָתַח. רִבִּי חִייָא וְרִבִּי יַסָּא וְרִבִּי אִמִּי חָתְמִין. רִבִּי הַגַּיי פָתַח. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יֹסֵא חָתְמִין. כַּהֲנָא אִימְנִי קָדָמֵיי מִן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אָעָל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא קָדְמֵּי מִנֵיהּ לְעִיבּוּרָא. אָמַר. הָכֵין מָרָהּ דִּשְׁמוּעֲתָּא לָא מְקַייֵם לָהּ.
Traduction
R. Simon b. Yohaï a enseigné (97)Jér., (Sanhedrin 1, 2).: de l’expression biblique vous sanctifierez l’année cinquantième, l’an du jubilé (Lv 25, 10), on déduit que le tribunal est tenu de consacrer publiquement une telle année (de la proclamer en raison de ses conséquences juridiques), non le commencement des mois. Mais notre Mishna ne dit-elle pas que le chef du tribunal énonce cette consécration? C’est une simple confirmation du témoignage apporté devant lui (non obligatoire). On a enseigné: pour la proclamation de la néoménie, on commence par le chef (et le peuple le répète après lui). C’est en effet, dit R. Hiya ou R. Ada, ce que dit la Mishna: le chef du tribunal énonce la consécration. Pour rendre l’année embolismique, on commence au contraire par le plus petit de l’assistance. Cependant, dit R. Zébida, dans la maison d’autres (chez de Nassi), on n’agit pas ainsi. N’a-t-il donc pas entendu dire par R. Hiya b. Maré, ou R. Yona, ou R. Aba, ou R. Hiya, au nom de R. Yohanan, que pour la consécration de la néoménie on commence par le plus important, et pour l’embolisme par le dernier? Comme R. Yohanan entrait et qu’il était le plus jeune, on lui dit de prononcer la formule de consécration de l’année embolismique, et il dit la formule. Voyez, dit. R. Yonathan, ce que nous a enseigné le forgeron (R. Yohanan) par sa prononciation: s’il avait prononcé simplement l’expression ''par l’embolisme'', on aurait pu supposer qu’il avait en vue les onze jours d’excédant de l’année solaire sur l’année lunaire, en général: mais, en insistant sur la dernière lettre de cette expression (le suffixe pronominal, son), on voit qu’il s’agit d’une addition d’un mois complet, faite par les sages et proclamée ainsi. R. Jacob b. Aha ou R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: pour la fixation de l’addition embolismique, on suit l’ordre chronologique des nominations des docteurs; mais, pour la prééminence à la salle des études, c’est celui qui a le plus d’habitude qui l’emporte (étant le plus apte à ouvrir le cours), de façon que chacun soit amené à parler en son rang. Ainsi R. Hanina ayant commencé l’exposé, R. Yohanan et R. Simon b. Lakish l’achevaient; si R. Aba b. Zabda avait commencé, R. Hiya, R. Yassa et R. Imi achevaient; ou lorsque R. Hagaï avait commencé, R. Yona et R. Yossa achevaient. Bien que R. Cahana ait été nommé comme chef avant R. Jacob b. Aha, celui-ci passa le premier pour la proclamation de l’année embolismique. -Quoi, dit Cahana, celui-là même qui plus haut a énoncé une opinion (celle de prééminence par ordre de nomination) ne l’observe pas pour lui (il n’aurait pas dû accepter de passer le premier) !
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני ר' שמעון בן יוחי אומר וקדשתם וכו'. וכר' אליעזר בר' צדוק דמתניתין. וגרסינן לכל הסוגיא עד סוף הלכה בפ''ק דסנהדרין הלכה ב' וגי' דהכא עיקרית:
והתנינן ראש ב''ד אומר מקודש. וילפינן ליה מקרא כדפרישית במתני':
מהו מקודש מקוים. אחר שהעידו העדים שראו את החדש אומר מקוים הדבר אבל אין חובה להיות מקדשין ממש כמו שמקדשין שנת היובל:
לקידוש החדש מתחילין מן הגדול. כדתנן ראש ב''ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו:
לעיבור השנה מתחילין מן הצד. הקטן שבהן אומר בתחלה מקודשת השנה:
וההן בייתא דלרע. וזה הבית של מטה ועל בית הנשיא רמז שהם אין מניחין לנהוג כן:
ולא שמיע וכו'. מתמה על זה וכי לא שמעו דכל הני אמוראי מסכימים לדבר אחד שאמרו בשם ר' יוחנן כן:
וכבר נכנס ר' יוחנן. לעיבור שנה והוא היה הקטן שבהם וציוו לו לומר הרי השנה מקודשת בעיבורה:
אמר הרי השנה מקידשת בעיבורה. דיקדק לומר בעיבורה במפיק ה''א:
ראה לשון שלימדני בן הנפח. ר' יוחנן קרי ליה בר נפחא ולימדם במוצא פיו להוציא את הה''א בכח להבין הכוונה שאילו אמר בעיבורה בלא מפיק ה''א אפשר לטעות שאין הכוונה שמעברין אותה השנה בעיבור חדש אחד אלא על סתם עיבור של כל שנה ושנה והן י''א יום שיתירין ימות החמה על ימות הלבנה אבל עכשיו שאמר בעיבורה במפיק ה''א אין הכוונה אלא על העיבור שלה מאותה השנה שהוסיפו לה חכמים חדש אחד:
לעיבור הולכין אחר המינוי. להכניס למנין עיבור שנה הולכין אחר מי שנתמנה לחכם בתחלה ומכניסין אותו קודם לחבירו שנתמנה אחריו:
לבית הועד. בבית המדרש לפתוח בהלכה:
הולכין אחר הרגיל. מי שהוא מורגל ביותר הוא פותח בתחלה וכדמפרש ואזיל:
והוא. וזכו שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו המיוחד לו וחותם ועונה אחר מי שפתח בתחלה כגון ר' חנינה הוא היה הראש והרגיל שבכולם היה פותח בהלכה ור''י ור''ל חותמין ועונין אחריו ואח''כ האחרים וכן ר' בא בר זבדא וכו' וכן כולם וכעין דאמרי' בפ' יש נוחלין בישיבה הלך אחר החכמה:
כהנא. רב כהנא סמכו אותו ונתמנה מקודם שסמכו לר' יעקב בר אחא ואף על פי כן נכנס ר' יעקב מקודם לרב כהנא למנין עיבור שנה:
אמר הכין. אמר רב כהנא וכי כן הוא הדבר דר' יעקב בר אחא גופי' הוא מרה דשמעתתא דאמר לעיל לעיבור הולכין אחר המינוי ולא מקיים ליה לשמעתיה שלא היה לו לקבל עליו להיות נכנס מקודם:
כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ. זֶה אוֹמֵר. מְלֹא מַרְדֵּעַ אֶחָד. וְזֶה אוֹמֵר. מְלֹא שְׁנֵי מַרְדְּעִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. מָאַן דָּאָמַר דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן 13a דַּהֲווֹן קַייָמִין חַד מִלְעֵיל וְחַד מִלְרַע. מָאַן דָּאָמַר אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן דַּהֲווֹן קַייָמִין שָׁווִי.
Traduction
Si, sur la question de la hauteur, un témoin répond qu’il y avait une longueur d’un soc et l’autre énonce une longueur double, selon les uns, on les croit; selon d’autres, on ne les croit pas. Le 1er avis se rapporte au cas où l’un des témoins est placé sur une éminence et l’autre au bas (ce qui fait supposer à l’un la distance moindre et lui fait énoncer la moitié de la mesure); le 2e avis se rapporte au cas où ils sont tous deux placés au même niveau (s’ils diffèrent dans leur énoncé, c’est une preuve de faux.
Pnei Moshe non traduit
מאן דאמר דבריהן קיימין כהינין דהוון קיימין חד מלעיל וחד מלרע. שהאחד מהעדים היה עומד במקום גבוה כגון בהר או מקום שמשפע והולך וזה העומד מלמעלה נראית לו שהיא גבוה שני מרדעים גבוה מן הארץ וזה שהוא עומד למטה הימנו נראית לו מרדע אחד גבוה מן הארץ ומ''ד אין דבריהן קיימין מיירי באינין שהן עומדין במקום שוה וא''כ מכחישין זה את זה:
כַּמָּה הָיָה רָחָב. כִּשְׂעוֹרָה וְיוֹתֵר מִכְּשְׂעוֹרָה.
Traduction
– Quant à sa situation ''en latitude'', on examine si l’assertion est conforme à la mesure (du rayon visuel);
Pnei Moshe non traduit
בשעורה ויותר מכשעורה. אם הוא כפי השיעור לפי דרכו החשבון בקשת הראיה או יותר מכשיעור ובודקין אותן אם מכוונין כפי קשת הראיה או אומרים יותר מכשיעור הזה ואינו כלום:
אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם.
Traduction
si elle dépasse la mesure, c’est comme si le témoin disait avoir vu la lune devant le soleil, et son assertion est non avenue.
Pnei Moshe non traduit
ואם אמר וכו'. הוי כאומר לפני החמה ולא אמר כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source